השנה ימלאו 100 שנים למותו של אהרן אהרנסון, שנודע כ"מדען הישראלי הראשון", ולזכותו נרשמה, בשנת 1906, תגלית חיטת הבר, המכונה "אם החיטה". אהרן האמין שחקר תכונות החיטה יוכל להוביל לשיפור היבולים, יעזור לפיתוח עמידות למחלות ולמזג אויר צחיח ויאפשר לגדל חיטה באזורים צחיחים. לפי חזונו, יתאפשר בעתיד להכפיל ואף לשלש את כמות היבולים וכך להקטין את איום הרעב על העולם. כיום תגליתו חשובה יותר מתמיד לאור שינויי האקלים וההתחממות הגלובאלית.
והנה בשנים האחרונות, בעקבות מחקרים חדשים ובעזרת טכנולוגיות מתקדמות, חלו כמה פריצות דרך בתחום החיטה. בשנת 2017 הצליחו מדענים ממכון הדגנים שבאוניברסיטת ת"א, בהובלת פרופ' אסף דיסטלפלד, ובעזרת חברת ההייטק הישראלית NRGene, לרצף את גנום חיטת הבר. הישג זה הוביל לפיצוח הגנום של החיטה המתורבתת, בשנת 2018, בסיוע מדענים מכל רחבי העולם.
כעת נעשה צעד נוסף להגשמת חזונו של אהרן אהרנסון, מגלה אם החיטה. נמצאה המוטציה הגנטית שגורמת להתפתחות מספר רב של גרגירי חיטה ונסללה הדרך להגדלת היבולים. המחקר שנערך בהובלתו של פרופ' צבי פלג מהאוניברסיטה העברית, ובשיתוף חוקרים מהארץ, מגרמניה ומיפן, כלל השוואת גנום חיטת הבר למיני חיטה מודרניים, ובכך תרם להבנה טובה יותר של גנטיקת החיטה. בהמשך, יוכלו המדענים להתמקד בפיתוח זני חיטה מתקדמים עם יבולים גבוהים שיתאימו לתנאי האקלים המשתנים.
אנו, בבית אהרנסון, מתמלאים שמחה לנוכח התגליות המדעיות שכבר הושגו, מתרגשים לקראת הבאות וכמובן שמאחלים הצלחה לכל המדענים העמלים על המלאכה, החוקרים מהעולם הרחב ובפרט מישראל.
מצורפים שלושה קישורים בנושא תגליתו החדשה של פרופ' צבי פלג:
המחקר הישראלי שיגדיל את מספר גרגירי החיטה, מתוך ynet, פורסם ב-11.03.19
כאן תרבות, "שלושה שיודעים", דודו ארז, 13.03.19, קפצו לדקה 1:18:21
בלינק של "קלמן וסג"ל", קפצו לדקה 30:55
