חברי ניל"י

אהרן אהרנסון

נולד ב-1876 בבקאו שברומניה. בן להורים ממייסדי המושבה זכרון יעקב, בה גדל והתחנך. מנעוריו התבלט בכישוריו ובזיקתו למדע. נימנה עם קומץ צעירים שנשלחו לצרפת במימון הברון רוטשילד לרכוש השכלה אקדמאית במדעי החקלאות. בסיום לימודיו הקים וניהל חווה חקלאית בקפריסין וכיהן כפקיד הברון במטולה שבגליל.
ב- 1901 ייסד עם המדענים ד"ר סוסקין וד"ר טריידל משרד לייעוץ והדרכה בתחום החקלאות והמטעים. במסגרת זו הרבה במסעות לחקר ארץ ישראל המערבית והמזרחית וגם מעבר לים. כך למד להכיר את נתיביה ורזיה של ארץ ישראל. ב-1906 גילה אהרן בכרם ענבים במושבה ראש-פינה, את חיטת הבר, אם החיטה התרבותית. תגלית זו ומחקרים בתחום החקלאות והבוטניקה הקנו לו פרסום בין לאומי בקהילה המדעית.
ב-1909 הוזמן לארצות הברית, כאורח משרד החקלאות , שם פגש את מנהיגי הקהילה היהודית ובסיועם הקים, ב-1910, את "התחנה לניסיונות חקלאיים" בעתלית.
ב-1915 נתמנה בחסותו של ג'מאל פחה "הגדול", לרכז את המלחמה בנחילי הארבה שפשטו בארץ. בעקבות קירבתו לשלטונות העות'מאניים הוא הבין שאין למפעל הציוני סיכוי להתממש תחת שלטון האימפריה העות'מאנית (תורכיה). בחסות עבודתו כמפקח הכללי על המלחמה בארבה, הוא ואבשלום פיינברג החלו באיסוף מודיעין ורשת ניל"י יצאה לדרך.
ב- 1916 הצליח להגיע בדרכי עקלתון למצרים, ושם נכנס בעובי הקורה של הכנות הפיקוד הצבאי הבריטי לפלישה לסיני ולארץ-ישראל. לאחר המלחמה, משנוצחו האימפריה העות'מאנית ובנות בריתה, נרתם אהרן לפעילות מדינית אינטנסיבית סביב דיוניה של ועידת השלום בוורסאי, במטרה להשיג מן הבריטים את "פירעון השטר": מימוש הצהרת בלפור. כמו כן הוא שימש כמומחה לקביעת שטח המנדט הבריטי בארץ-ישראל.
במאי 1919 ניספה אהרן בדרך מלונדון לפאריס בהתרסקות מטוס בתעלת למאנש.

חזרה לראש העמוד

צבי אהרנסון

אחיהם של אהרון ואלכסנדר. נולד ב-1878 בעיר בקאו שברומניה ועלה ב-1882 עם הוריו ארצה.
הוריו נמנו עם ראשוני המתיישבים בהר זמארין, לימים זכרון יעקב. צבי נמנה על מייסדי המושבה מלחמיה (לימים מנחמיה, שבעבר הירדן). מפאת תנאי האקלים הקשים נאלצו הוא ורעייתו לשוב לזכרון יעקב. היה מראשוני החברים שהצטרפו לניל"י ותקופה מסוימת ניהל את תחנת הניסיונות בעתלית.
עם חשיפת הרשת נאסר עם עוד כמה מחברי הרשת בעת שהותם בזכרון יעקב. נכלא בכלא בנצרת, שם עונה קשות. נשפט ונדון לגלות באנטוליה שבמזרח טורקיה. הוא הצליח להימלט ממעצרו והגיע לדמשק ששוחררה כבר ע"י הבריטים.
המאסרים והעינויים פגעו קשה בבריאותו והוא לקה במחלה כרונית.
נפטר בזכרון יעקב ב-1929.

חזרה לראש העמוד

אלכסנדר אהרנסון

נולד בזכרון יעקב ב-1889. למד תחילה בבית הספר המקומי ואחרי כן נשלח לראש פינה, אל המחנך יצחק אפשטיין, להשלים את לימודיו.
ב-1910, עם הקמת תחנת הניסיונות בעתלית נשלח ע"י אחיו אהרן לארצות-הברית להשתלמות בנושאי חקלאות. ב-1913 שב ארצה וזמן מה אחרי כן ייסד בזכרון יעקב את אגודת ה"גדעונים". ב-1915 הצטרף לאחיו ולאבשלום פיינברג בתכנון הקשרים עם הבריטים. למטרה זו יצא למצרים אך שליחותו נכשלה. בתחילת 1917 יצא שנית למצרים ונטל שם חלק בפעילות ניל"י. לימים התגייס לצבא הבריטי ושירת כקצין בחיל המודיעין.
במלחמת העולם השנייה שב והתגייס לצבא הבריטי ושירת במודיעין הצבאי.
נפטר בעיר ניס בצרפת בשנת 1948.

חזרה לראש העמוד

שרה אהרנסון

נולדה ב-1890 בזכרון יעקב. בתם של מלכה ואפרים פישל. סיימה את בית הספר היסודי במושבה ונרתמה לעבודה במשק המשפחתי. בשעות הפנאי נטלה חלק בפעילות התרבותית במושבה, והייתה פעילה ב"אגודת חובבי הבמה העברית". כאשר היתה בת 24, באביב 1914, נישאה לחיים אברהם, סוחר יהודי שהתגורר בקושטא, והשניים עברו לקושטא. נישואיהם לא עלו יפה ושרה החליטה לשוב לזכרון יעקב. את הדרך עשתה ביבשה לאורך מזרחה של האימפריה העות'מאנית. בזמן מסעה היתה עדה לטבח ולזוועות שביצעו העות'מאנים (התורכים) בעם הארמני. מחזות אלו פיתחו שנאה הולכת וגוברת בליבה כלפי העות'מאנים והיא גמרה אומר לפעול למיגור שלטונם.
בדצמבר 1915 עם הקמת רשת הריגול היתה שרה מראשוני חבריה והייתה הרוח החיה בארגון. היא התבלטה כמקור הסמכות, בעיקר המוסרית, ובהיותה שקולה ועניינית נתקבלו החלטותיה ללא כל ערעור. מפברואר ב-1917 ניהלה שרה את הפעילות המגוונת של הרשת ונשאה בנטל רב מעבודת הארגון. למרות שהיתה מודעת לטבעת שהתהדקה סביבה, לא הפסיקה את פעילותה במסגרת ניל"י.
שרה נאסרה ועונתה קשות במשך כשלושה ימים. לאחר שנודע לה שיעבירו אותה לכלא בנצרת או דמשק, החליטה לשים קץ לחייה וירתה בעצמה. לאחר 3 ימי גסיסה נפטרה ב-9 באוקטובר 1917.

חזרה לראש העמוד

רפאל אבולעפיה

נולד ב-1893 בראשון לציון להוריו רבקה ושלמה, ממייסדי "אחוזת בית" ביפו. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עקר למצרים.
ב-1916 התנדב ל"גדוד נהגי הפרדות של ציון", שהוקם במסגרת הצבא הבריטי, ביוזמתו של יוסף טרומפלדור. נטל חלק בקרבות בחצי האי גליפולי. עם פירוק הגדוד והשיבה למצרים, נפגש עם אהרן אהרנסון והצטרף לעבודות ניל"י במצרים.
הפליג בספינת הקשר "מנגם" כמקשר וכמתרגם בין אנשי ניל"י לבריטים. נפטר בירושלים ב-1977.

חזרה לראש העמוד

חיים דב בלניקוב

נולד ב-1890 בהומל שברוסיה להוריו הניה ויעקב. ב-1910, לאחר תום לימודיו בגימנסיה עלה ארצה והצטרף לאגודת "השומר". שמר ביישובים שונים בארץ. איבד את עינו בהתנקשות עם ערביי הכפר זרנוגה שליד רחובות. כשומר התוודע לאבשלום פיינברג וליוסף לישנסקי והשניים גייסוהו לעבודת הרשת.
בלניקוב הצטרף לניל"י ופעל בדרום הארץ. במהלך שירותו השכיל להעביר מידע רב וחשוב אודות ההיערכות הצבאית של הכוחות העות'מאניים והגרמניים במרחבי הדרום והנגב. עם תום מלחמת העולם הראשונה התיישב במושבה הרצליה ונמנה על ראשוני האיכרים במקום.
נפטר ב-1947.

חזרה לראש העמוד

איתן בלקינד

נולד ב-1897 בראשון לציון, בנם של שמשון ופנינה בלקינד. ב-1912, עם סיום לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה", התקבל כחניך בבית הספר התיכון הצבאי בקושטא. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה סופח כקצין למטהו של ג'מאל פחה ובמרץ 1915 צורף לצוות שהופקד על המלחמה בארבה, אשר בראשו עמד אהרון אהרנסון. כקצין זכה באמון מפקדיו. במסגרת תפקידיו סייר בחבלי ארץ רבים. לאחר ששהה בין הארמנים בצפון סוריה והדרוזים בדרום סוריה שיגר בלקינד, שהיה כבר חבר בניל"י, דיווחים מפורטים אודות טבח הארמנים. הדיווחים שהועברו לאהרנסון במצרים חשפו לראשונה לפני הקהילה הבינלאומית את אשר עוללו העות'מאנים לארמנים. לאחר מאסרו של אחיו נעמן, נאסר אף הוא, נכלא בכלא דמשק, נשפט ונדון אף הוא למוות. למזלו מפאת גילו הצעיר נדחה ביצוע גזר הדין. בעזרתו של אברהם הרצפלד ששהה בדמשק ועסק שם בסיוע משפטי לעצורים ואסירים יהודיים (מהם חברי אגודת "השומר" בעיר זו) הצליח בלקינד להימלט מכלאו בזכות ההתקדמות המהירה של הצבא האנגלי וכיבוש דמשק ניצלו חייו.
איתן בלקינד נפטר בראשון לציון ב-1979.

חזרה לראש העמוד

נעמן בלקינד

נולד ב-1888 במושבה גדרה. הוריו שמשון ופנינה נמנו על חבורת הביל"ויים והיו ממייסדי ראשון לציון. נעמן שהיה אחיו הבכור של איתן, גויס לניל"י ע"י אבשלום פיינברג ידידו ובן דודו. במסגרת עבודתו ביקב בראשון לציון נתוודע לקציני צבא עות'מאניים (תורכים) שחנו עם יחידותיהם בסביבה.
עובדה זו הקלה עליו לעקוב מקרוב אחר תנועות הצבא, העברת אספקה והאזנה לידיעות שהגיעו מחזית הדרום. נעמן ריכז בדרום את המידע עבור ניל"י. לימים, נעזר גם במודיעים שסיפקו לו מידע תמורת בצע כסף. היעלמותו של אבשלום פיינברג, שהיה בן דודו הקרוב והאהוב, עוררה אותו למחשבה שמא נרצח אבשלום ע"י יוסף לישנסקי חברו למסע. מחשבה זו לא נתנה לו מנוח ומאז שב לישנסקי ממצרים בגפו, האשימו נעמן באחריות למותו של אבשלום. בניגוד מוחלט להוראות החליט נעמן, על דעתו, לחצות את קווי החזית בדרום ולהגיע למצרים ולברר מה עלה בגורל בן דודו. הוא נתפס, נאסר ועונה קשות. במהלך חקירתו הצליחו חוקריו לדלות מפיו פרטים אודות פעילות הרשת וחבריה. בכלא בדמשק, לשם הועבר, נשפט ונדון למוות בתלייה.
גזר הדין בוצע ב-16 בדצמבר 1917. באותו מעמד נתלה גם חברו לרשת יוסף לישנסקי.

חזרה לראש העמוד

מנשה ברונשטיין

נולד בזכרון יעקב ב-1889. בנם של בתיה ומרדכי ברונשטיין, שעלו ב-1882 מרומניה לארץ ישראל ונמנו עם מייסדי זכרון יעקב. מנשה היה חבר ילדות של אלכסנדר אהרנסון ובן בית בבית אהרנסון. כאשר הקים אלכסנדר אהרנסון את אגודת ה"גדעונים" היה ברונשטיין בין ראשוני המצטרפים.
בשנות המלחמה עבד כפועל חקלאי בתחנת הניסיונות בעתלית ושם הצטרף לשורות ניל"י. ברונשטיין היה איש הקשר בין חברי הרשת ברחבי הארץ. כמו כן, היה בין אלו שהמתינו בחוף עתלית לבואה של ה"מנגם", והעביר לספינה את החומר המודיעיני שהצטבר בתחנה בעתלית.
עם חשיפת הרשת ומאסרה של שרה אהרנסון הסגיר את עצמו לשלטונות. תחילה נכלא בנצרת שם נחקר תוך עינויים. מנצרת הועבר לכלא חאן אל באשה שבדמשק. הוא שוחרר עם כיבוש העיר על ידי הבריטים. ברונשטיין נפל בחיפה במאורעות הדמים ב-1939.

חזרה לראש העמוד

אריה ברנשטיין

נולד ב-1890 בירושלים, בעיר העתיקה. עבד כעגלון ביפו ומשפרצה מלחמת העולם ירד מצרימה, לאחר שסירב כנתין זר ל"התעת'מן".
ב-1916, בהיותו במצרים, התגייס ל"גדוד נהגי הפרדות של ציון" והשתתף בקרבות בחצי האי גליפולי. הוא השתחרר עם החזרת הגדוד למצרים ופירוקו.
ברנשטיין שהכיר במצרים את אהרון אהרנסון ושמע על פועלו, הצטרף לניל"י והפליג על ה"מנגם" במסעותיה לחוף עתלית. היה מאלה ששחו מהספינה לחוף וקיימו את הקשר עם חבריהם בעתלית. בתום המלחמה שב ארצה.
נפטר ב-1946.

חזרה לראש העמוד

יצחק הלפרין

נולד ב-1890 בזכרון יעקב להוריו ירחמיאל ורבקה שנמנו על ראשוני המתיישבים בהר זמארין. יצחק שהתנדב לצבא העות'מאני (התורכי) השתתף ב-1911 במלחמת הבלקן. לאחר שגדודו הובס בקרב וחייליו נמלטו, הגיע הלפרין לסלוניקי ומשם חזר ארצה. היה חבר באגודת ה"גדעונים" ומראשוני המצטרפים לרשת הריגול. עבד כפועל חקלאי בתחנת הניסיונות בעתלית והיה מאלו שהיו בקשר עם ה"מנגם". כשהחלו החיפושים בזכרון יעקב לא נמצא הלפרין במושבתו וזאת לפי הוראתה של שרה אהרונסון.
כדי למנוע סבל מהוריו חזר למושבה והסגיר את עצמו למחפשים. נאסר והועבר לכלא חאן אל באשה בדמשק.
בתום המלחמה שב לארץ ישראל והתיישב במושבה בנימינה בה נפטר ב-1960.

חזרה לראש העמוד

נחום (אימה) וילבושביץ

נולד ב-1879 ברוסיה להוריו שרה וזאב, שהעניקו לילדיהם חינוך עברי ולאומי. ב- 1903 עלה ארצה לאחר שסיים בגרמניה לימודי הנדסה והצטרף שם לאגודת סטודנטים ציונים.
בארץ יסד בצוותא עם גדליהו אחיו "חברה לפיתוח תעשיות בארץ-ישראל".
היה מבין מקימי "שמן" בית חרושת לתעשיית סבון ושמן. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא התורכי וכמהנדס הועסק בירושלים בעבודות לשיפוץ פני העיר. אחרי כן הועבר לדמשק ונתמנה כאחראי לאספקת המים לצבא.
נחום שהיה גיסו של אבשלום פיינברג, היה באותה תקופה בקשרים עם נעמן בלקינד וחברים אחרים ברשת הריגול.
לאחר שהצטרף לרשת סיפק מידע מודיעני בעל ערך צבאי רב.
ב-1917, בשהותו בדמשק, נאסר כחשוד בחברות ובפעילות ברשת הריגול. עם שחרורה של דמשק שוחרר ממאסרו, שב ארצה והתגורר בחיפה עירו עד יום מותו. וילבושביץ' נפטר ב-1971 ונטמן בבית הקברות בחדרה.

חזרה לראש העמוד

יהודה זלדין

נולד ב-1885 ברוסיה להוריו הלל ודבורה. עלה ארצה ב-1906 ועבד כפועל חקלאי בוואדי חנין (לימים המושבה נס ציונה). משם עבר לחדרה ועבד במשקו של האיכר מנדל וזלינסקי. כשהקים אהרון אהרנסון את תחנת הניסיונות בעתלית, המליץ מעסיקו של זלדין לאהרנסון לקבלו כפועל ראשי בתחנה. אהרנסון הפקיד בידי זלדין את הטיפול בזנים החדשים שפותחו בתחנה.
בתקופה מסוימת היה חבר באגודת "השומר". כאשר פקדה את הארץ מכת הארבה ב-1915, נרתם זלדין למלחמה בארבה, במסגרת קבוצה גדולה של צעירים מהמושבות שהתקבצו לקריאתו של אהרן אהרנסון. כשהוקמה רשת הריגול הצטרף יהודה לשורותיה.
נפטר ב-1968 ונטמן בחלקת "השומר" בכפר גלעדי.

חזרה לראש העמוד

פרידה לולו

בת למשפחה מהקהילה היהודית הקטנה שבפקיעין שבגליל.
שנים רבות עבדה בבית משפחת אהרונסון בזכרון יעקב ואחרי כן בעבודות המשק בתחנת הניסיונות בעתלית. היתה שותפה נאמנה ושומרת סוד, בהיותה מודעת לחשיבות ומאידך לסיכונים הרבים שבפעולת רשת הריגול. כאשר נחשפה רשת הריגול היתה פרידה בין העצורים הרבים. היא הושלכה לכלא בנצרת ועברה שם סידרת עינויים קשה.
פרידה עמדה בכל אלה ולא נשברה. לאחר המלחמה שבה לעבוד בבית אהרנסון בזכרון יעקב וסעדה במסירות את אבי המשפחה אפרים פישל.

חזרה לראש העמוד

יוסף לישנסקי

נולד ב-1890 באוקראינה. בילדותו איבד את אימו, אחיו ואחיותיו. ב-1896 עלה עם אביו לארץ ישראל. הם התגוררו במושבה מטולה. גדל והתחנך בבית דודו. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר המקומי ביקש להמשיך ללמוד בסמינר למורים בירושלים, אך מסיבות כלכליות נאלץ לצאת לעבוד. כאשר גדל הצטרף למפלגת "פועלי ציון". עלם אמיץ ונועז, יפה תואר והרפתקן, רוכב מצטיין ומעורה באורח חיי השכנים הערבים. היה שומר במושבות במסגרת אגודת "השומר", אך לא התקבל כחבר באגודה.

לאחר שנשא לאישה בת איכרים מהמושבה בית- גן (ליד יבנאל) ניסה להקים משק חקלאי במקום, אך הדבר לא עלה בידו. באביב 1915, ייסד ביחד עם כמה מחבריו את אגודת השמירה "המגן". בקבלם את השמירה בחוות רוחמה בנגב ובמושבות גדרה, באר-טוביה ועקרון. כאיש האזור סייע ב-1915 לחלץ ממעצר בבאר-שבע את אבשלום פיינברג אשר נעצר בניסיון הראשון לחצות את קווי החזית בסיני. השניים התיידדו וכאשר החליט פיינברג לשוב ולנסות להגיע למצרים, נענה לישנסקי לבקשתו והצטרף למסע. בדרכם הותקפו על ידי בדווים, ואבשלום נורה ונהרג. לישנסקי הפצוע הצליח להגיע למצרים. משהחלים הפליג ארצה בספינת הריגול ה"מנגם" ונרתם לסייע לפעילות הרשת בכל מרצו ומאודו כיד ימינה של שרה.

בחג הסוכות תרע"ח (1917) עלה ביחד עם שרה לזכרון יעקב. שרה נאסרה ויוסף הספיק לברוח ברגע האחרון. לאחר מסע תלאות ארוך בו נרדף על-ידי העות'מאנים (התורכים), נדחה על ידי בני הישוב וכמעט הוצע להורג על ידי אנשי ה"שומר", נתפס על-ידי בדווים שהסגירו אותו לידי העות'מאנים . הוא נכלא בכלא חאן אל-באשה שבדמשק ונדון למוות בתליה. גזר דינו בוצע ב-16 בדצמבר 1917.

חזרה לראש העמוד

אליהו רוניא (רנה) מזיא

נולד ב1896 בראשון לציון, בנם של אז'ני וד"ר אהרון מאיר שהיה רופא המושבות הראשון בארץ ונימנה גם עם מייסדי ועד הלשון, נטע את הפרדס הראשון בפתח-תקווה וממייסדי אגודת פרדס.
מזיא הבן רכש השכלה תיכונית וגבוהה בשוויץ ובצרפת, השתלם במדעי החקלאות וקיבל תואר מוסמך במדעי הטבע. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מיהר לשוב ארצה וזמן מה לאחר שובו התגייס לצבא העות'מאני (התורכי). שירת כיועץ חקלאי וצנזור במפקדת הצבא העות'מאני בחזית תעלת סואץ. בתפקידו זה טיפל במסמכים מסווגים שעניינם היה המצב בחזית הדרום.
תוך כדי עבודתו נתוודע לאהרון אהרונסון והצטרף לרשת הריגול. לאחר מאסרם של נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי עלו שירותי הריגול על עקבותיו של מזיא, שנאסר ונכלא בדמשק. לאחר סידרת חקירות נשפט ונדון לשלוש שנים. עם התקדמות הצבא הבריטי היה מזיא בין האסירים שהובלו, צפונה,לאנטונליה. יחד עם כמה מחבריו הצליח מזיא להימלט להרים, שם הסתתרו עד תום המלחמה .
לאחר מסע קשה ומייגע הגיע מזיא ליפו והוא חולה אנוש. נפטר בשנת 1919 ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

חזרה לראש העמוד

מנחם (מנדל) ניימן

נולד בירושלים ב-1889 להוריו, אסתר וחיים-זליג. אחיו של ד"ר משה ניימן, אף הוא חבר הרשת. בשנות המלחמה סייע למשה אחיו, ששירת כקצין בצבא העות'מאני (התורכי), להעביר את החומר המודיעיני לתחנת הניסיונות בעתלית.
נפטר בירושלים בשנת 1944.

חזרה לראש העמוד

ד"ר משה ניימן

נולד בירושלים בשנת 1885, להוריו, אסתר וחיים-זליג. למד בתלמוד תורה ובישיבה. ב-1912 הוסמך כרופא בסיימו את לימודיו בקולג' האמריקאי בביירות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא גויס לצבא העות'מאני (התורכי) ושירת כקצין רפואה בעפולה ובמקומות שונים בארץ.
כמי שהכיר את משפחת אהרנסון, נענה ד"ר ניימן לבקשתה של שרה והצטרף לרשת הריגול. מכאן ואילך ליקט חומר מודיעיני רב ומגוון אותו העביר לתחנת הניסיונות בעתלית. בקיץ 1917 היה ניימן אחד החברים המרכזיים ברשת כ"מקור" כמעט ראשון במעלה למידע צבאי מסווג. גם אחיו מנדל היה חבר ניל"י.
עם חשיפת הרשת נאסר ונכלא בדמשק. בתום המלחמה שב והשתקע בעיר הולדתו ירושלים, בה שימש כרופא במשך שנים רבות. משה ניימן נפטר ב-1964 בעיר בה נולד, גדל ובגר.

חזרה לראש העמוד

דוד סוקולוביץ'

נולד בטבריה ב-1872 להוריו שרה ופינחס, שנאחזו בזכרון יעקב בשנה השנייה לעלייתם למקום של ראשוני החלוצים. בתום לימודיו ב"ארבטעייר שוללע" (בית הספר לפועלים שייסד הברון רוטשילד במושבה). התיישב כאיכר במושבה מאיר שפייה. נישא לפולט גלאצאנו, שעלתה ארצה והתגוררה בבית דודתה מלכה אהרונסון. כשהוקמה המושבה כפר תבור (מסחה), עברו דוד ורעייתו למושבה זו וקיבלו איכרות במקום. כמו כן שימש דוד כמדריך חקלאי לאיכרי המושבה.
היה חברו מנוער של אהרון אהרונסון ומראשוני המצטרפים לרשת הריגול. במסגרת זו עסק באיסוף מידע מודיעיני בעמק יזרעאל ובגליל.
עם חשיפת הרשת עלה בידו לחמוק ממעצר. באותם ימים שהה בחדרה ועבד בכריתת עצים להסקת קטרי הרכבות. זהותו לא נחשפה בזכות דרכון בולגרי שקיבל. לאחר מלחמת העולם הראשונה שב לזכרון יעקב בה נפטר ב-1940 ובאדמתה נטמן.

חזרה לראש העמוד

אבשלום פיין

ננולד ב-1894 בראשון לציון. אביו, ר' בנימין, היה מראשוני מגדלי האתרוגים בארץ ישראל. בצוותא עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ראש רבני ארץ-ישראל, ייסדו את החברה "פרי עץ הדר" לשיווק אתרוגי ארץ ישראל בקהילות ישראל בגולה.
בעודו ילד התייתם אבשלום מהוריו ונאסף לבית משפחת בלקינד. התחנך יחד עם שלושת הבנים- שמעון, נעמן ואיתן. סיים את לימודיו בבית הספר היסודי במושבה והמשיך בגימנסיה הרצליה בתל אביב.
ב-1915 צירף אהרן אהרנסון את אבשלום לצוות שעסק בלחימה בארבה. מאז מצא עצמו פעיל ברשת הריגול.
אבשלום פיין התנדב להסתנן לבית הכלא בבאר שבע בעת שאבשלום פיינברג היה כלוא שם, כדי להיוודע על מצבו. בשלהי במלחמה הצליח אבשלום פיין, כאיש ניל"י, להעביר מידע מודיעיני חשוב למפקדת הצבא הבריטי בחזית הדרום.

חזרה לראש העמוד

אבשלום פיינברג

נולד ב-1889 לאמו פאני לבית בלקינד, מאנשי ביל"ו, ולישראל-לוליק ממייסדי ראשון לציון. מגדרה עקרה המשפחה לחדרה, שם גדל והתחנך. כבר בגיל 12 ייסד במושבתו אגודה: "נושאי דגל ציון" שמה, אשר שמה לה למטרה להתקומם ולייסד "ארץ ישראל יהודית וחופשית". בגיל עשרים עבר ליפו ושם למד את השפה, הספרות והתרבות הערבית. ב-1904 יצא אבשלום לפאריס שם רכש השכלה חקלאית. ב-1909 שב לארץ ישראל ופגש את אהרן אהרנסון. כאשר הוקמה תחנת הניסיונות בעתלית מינה אהרן את אבשלום לנהל את שלוחת התחנה בחדרה.
אבשלום התייחס בשלילה ובעוינות לשלטונה של האימפריה העות'מאנית. הוא הגה רעיון לבצע מרד כללי שיביא לשחרורם הלאומי של העמים המדוכאים והיישוב היהודי בכללם.
ב-1915 הצטרף אבשלום לאגודת ה"גדעונים", והיה היחיד שלא מבני המושבה זכרון יעקב. ב-1915 העלילו שכניהם הערבים של בני המושבה חדרה, שכאילו אותתו בלילות לספינות אויב. אבשלום, שהיה בין העצורים, הוכה בעת חקירתו. בעקבות "עלילת חדרה" התחזקה בו תחושת השנאה לשלטון העות'מאני, הצורך בסילוקו ובשחרור ארץ ישראל. אהרן שכנע את אבשלום שרעיון המרד אינו מעשי והשניים, ביחד עם אלכסנדר אהרנסון, החליטו להקים רשת ריגול שתספק לבריטים מידע חיוני.
בינואר 1917 יצאו אבשלום ויוסף לישנסקי, במסעם למצרים, תוך כוונה לחצות את קווי החזית, ולהגיע למצרים כדי לפגוש את אהרן ולחדש עם הבריטים את הקשר שנותק. סמוך לעיירה רפיח הותקפו על ידי שודדים בדואים. אבשלום נפצע באורח אנוש ומת מפצעיו במקום.
ב-1967, לאחר סיום מלחמת ששת-הימים התגלו וזוהו עצמותיו של אבשלום. בעשרים ותשעה בנובמבר 1967 הובא אבשלום לקבורה בטקס ממלכתי- צבאי בהר הרצל.

חזרה לראש העמוד

דוד צלביץ

נולד ב-1893 ברוסיה. למד ב"חדר" ובישיבה, שבראשה עמד הרב יצחק יעקב ריינס, מייסדה של תנועת  "המזרחי" ומראשי הציונות הדתית, אשר סייע לתלמידו (דוד) לעלות ארצה ב-1907.

את דרכו בארץ החל כפועל חקלאי במושבה הקטנה מאיר שפיה. כעבור זמן עלה לגליל והתקבל כמועמד לאגודת "השומר" ולאחר מכן כחבר.

עם פרוץ המלחמה, גויס לצבא העות'מאני (התורכי), ערק משורותיו ועבד בעקרון  ובגדרה שם פגש  ביוסף לישנסקי ובהשפעתו הצטרף לרשת הריגול.

בתום מלחמת העולם הראשונה השתקע  צלביץ במושבה בנימינה.

הוא נפטר ב-1970 ונטמן בחלקת ה"שומר" בכפר גלעדי.

חזרה לראש העמוד

אליאס (פרנסיס) ראנם

נוצרי מארוני. יליד חיפה, בן למשפחה מלבנון. שירת ברשת כמודיע. הסתיר בביתו את בהא- אל-דין, קצין עות'אמני שערק ומסר מידע לרשת ניל"י (ואשר הועבר על ידם למצרים באחת ההפלגות האחרונות של ספינת הקשר הבריטית "מנגם").
באוקטובר 1917, עם חשיפת הרשת נאסר, הושלך לכלא בנצרת ועונה קשות בעת שנחקר (אין מידע היכן התגורר בתקופת המנדט הבריטי ומתי נפטר).

חזרה לראש העמוד

נאצר ראנם

נולד בחיפה, נוצרי מארוני, בן למשפחה מהלבנון. אחיו הצעיר אליאס היה גם כן בין אנשי ניל"י.
נאצר היה עגלונו של אהרון אהרונסון בתחנת הניסיונות בעתלית. הסיע בעגלתו את אהרון, שרה ויוסף לישנסקי והיה מעורב בעבודת הרשת. עם חשיפת הרשת , בשהותו בזכרון יעקב, נאסר, הושלך לכלא בנצרת, נחקר ועונה קשות.
לאחר שחרור הארץ התגייס למשטרה הארצישראלית ובמרוצת השנים שירת בה כקצין.
נפטר ב-1940 ונטמן בחיפה עירו.

חזרה לראש העמוד

טובה רוטמן-גלברג

נולדה ב-1893 בזכרון יעקב להוריה אסתר ושמעון. הייתה מיודדת עם שרה, אלכסנדר ורבקה אהרנסון. נישאה לניסן רוטמן, אף הוא חבר ניל"י. הצטרפה לרשת הריגול בראשיתה, בעיצומה של המלחמה. הרבתה לשוטט בארץ, חרף הסיכון שהיה כרוך בכך.
עיקר תפקידה היה בקיום קשר עם חברי הרשת מהם קיבלה חומר מודיעיני שאספו, את החומר העבירה למרכז הרשת בעתלית.
עם חשיפת הרשת נאסרה, נכלאה בכלא נצרת ומשם הועברה לכלא בדמשק. בתום המלחמה שבה ארצה.
נפטרה ב-1974 ונטמנה באדמת כפר מולדתה.

חזרה לראש העמוד

ניסן רוטמן

נולד ב-1894 ברוסיה. ב-1903 עלה ארצה עם הוריו חווה ומרדכי לבית סבו ר' שמואל רוטשטיין ממייסדי המושבה חדרה. משבגר עבד ב"אגודת נטעים" בחפציבה הסמוכה לחדרה ואחרי כן כפועל של ישראל לוליק פיינברג, אביו של אבשלום. שם הכירו השניים. היה מראשוני המצטרפים לרשת הריגול. כשנחשפה הרשת נאסר עם חברי ניל"י בעת שהוא ורעייתו שהו בזכרון יעקב.
הוא נכלא בכלא נצרת ומשם הועבר לבית הכלא בדמשק. חקירתו לוותה בעינויים קשים. עם תום המלחמה שב ארצה והתגורר יחד עם רעייתו בחדרה בה נפטר ב-1977 ובאדמתה נטמן.

חזרה לראש העמוד

ראובן שוורץ

נולד ב-1885 בזכרון יעקב להוריו שרה וחיים ממייסדי המושבה. אמו הייתה אחותו של אפרים-פישל אהרנסון, אבי משפחת אהרנסון.

ראובן שלמד אנגלית, צרפתית והנהלת חשבונות הועסק ע"י אהרן אהרנסון כפקיד בתחנת הניסיונות בעתלית. היה בן ראשוני המצטרפים לרשת ומהפעילים שבה. לאחר חשיפת הרשת, בעת המאסרים בזכרון יעקב חמק ראובן מהמושבה אך כששמע כי התורכים אסרו ועינו את חותנו, אלתר אלברט, שכיהן כיושב ראש וועד המושבה, מיהר להסגיר את עצמו. התורכים ראו בראובן שוורץ את אחד מעמודי התווך של הרשת, עינוהו באכזריות מרובה. בהיותו כלוא בנצרת חש ראובן שלא יוכל לעמוד בסדרת עינוייו נוספת מבלי לפצות את פיו.

הוא תלה את עצמו בתא כלאו. גופתו הוטמנה תחילה בבית הקברות בעפולה ורק ב-1926 הועברו עצמותיו לבית העלמין שבכפר מולדתו.

חזרה לראש העמוד

לוי- יצחק (ליובה) שניאורסון

נולד ברוסיה, ב-1888, לאביו ר' שניאור צבי מצאצאי האדמו"ר מלובביץ ולאמו אסתר. ב-1904 עלה עם אביו ואחיו הצעיר לארץ ישראל והתיישבו בחדרה. ב-1908 נסע לרוסיה כדי להבחן בבחינות הבגרות ולרכוש השכלה יהודית וכללית. ב-1910 לאחר שתי שנות לימוד באקדמיה לחוכמת ישראל, שב ליובה לארץ ישראל ועמו אחותו הצעירה ואמו. הוא נרתם לעבודה במשק המשפחתי. הוא נטל חלק בשמירה ובהגנה על המושבה ואף נפצע באחת ההיתקלויות עם השכנים הערבים.
כידידו של אבשלום הצטרף ליובה לרשת הריגול. מעתה ואילך פעל לצידו של אהרן אהרנסון. בצאת אהרן מארץ ישראל נלווה אליו במסעותיו. משהחל אהרן לפעול ממצרים הפליג ליובה עם "המנגם", כל אימת שיצאה בדרכה לעתלית. הוא היה האיש שריכז את הקשרים בין ה"צירים", ששהו אז בארץ, הקים רשת מודיעין ענפה באמצעותה למד את התארגנותם של ערביי ארץ ישראל בפעילותם האלימה נגד היהודים.
נפטר ב-1975 בשיבה טובה ונטמן באדמת מושבתו.

חזרה לראש העמוד

מנחם מנדל שניאורסון

אחיו הצעיר של ליובה שניאורסון. נולד ב 1890 ברוסיה וב-1904 עלה ארצה עם אביו ואחיו.
ב-1907 חזר לרוסיה להשתלם שם במדעי החקלאות. ב- 1913 שב ארצה והשתלב בעבודה במשק המשפחתי בחדרה. הצטרף לרשת הריגול יחד עם ליובה אחיו. עם חשיפתה באוקטובר 1917, נאסר ונכלא בכלא בנצרת משם הצליח להימלט. התנדב לגדוד העברי הארץ ישראלי ושירת בו, בדרגת סמל, עד 1920. נפטר ב-1967 ונטמן באדמת מושבתו.

חזרה לראש העמוד