ביום שלישי, ה-12.04.16, התקיים בבית אהרנסון כנס בינלאומי בנושא: "מגילוי חיטת הבר ועד לפיענוח הגנום". הכנס בבבית אהרנסון, זכרון יעקב, היווה חלק מתכנית של שלושה ימים בה השתתפו מדענים מכל העולם. במסגרת התכנית, המדענים ביקרו בפקולטה לחקלאות ברחובות וכן יצאו לסיור בעקבות "אם החיטה" בצפון הארץ.
הנושא המרכזי של הכנס היה פיצוח גנום אם החיטה, שהתגלתה ע"י אהרן אהרנסון בשנת 1906. הפיצוח המשמעותי והמרגש נתבצע בקיץ 2015 ע"י חברת אנרג'ין מנס-ציונה בשיתוף עם ד"ר אסף דיסטלפלד מאונ' ת"א. בפרויקט לקחו חלק גם מדענים ממוסדות מחקר מהמובילים בישראל ובעולם ביניהם האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת חיפה,אוניברסיטת בן-גוריון, מכון וולקני לחקלאות,אוניברסיטת סבאנצ'י בתורכיה,אוניברסיטת מינסוטה, אוניברסיטת אילינוי, משרד החקלאות האמריקאי ומכוני מחקר בגרמניה.
הפענוח של גידול המזון החשוב והפופולארי ביותר בעולם, הוא בעל השלכות משמעותיות שיאפשרו פיתוח זני חיטה בעלי תכונות משופרות יותר כגון ערכים תזונתיים טובים יותר, רמת עמידות גבוהה להתמודדות עם תנאי אקלים קיצוניים, הגדלת יבול החיטה והורדת עלויות הגידול ע"י פיתוח זנים עמידים למחלות. בצורה כזו יהיה ניתן להירתם למאבק העולמי לאבטחת מזון (food security) למול האתגרים של ההתחממות הגלובלית וגידול מהיר באוכלוסיית העולם שגורמים לרעב בחלקים שונים בעולם.
ד"ר אסף דיסטלפלד, מהמכון להשבחת דגנים והמחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של הצמח באוניברסיטת תל אביב וממובילי המחקר לפיצוח גנום החיטה אמר כי 'פיענוח גנום חיטת הבר נותן לחוקרים ומטפחים ברחבי העולם כלי חשוב שבעזרתו ניתן יהיה לטפח חיטה בצורה יעילה ומהירה יותר. זו היא אבן דרך משמעותית ביותר מאז גילוי אם החיטה ע"י אהרון אהרונסון בראש פינה ב-1906. חזונו של אהרונסון היה שניתן יהיה להשתמש בחיטת הבר לטובת השבחת החיטה התרבותית בזכות קירבתן הגנטית, כעת לאחר פיענוח הגנום אנחנו מסוגלים לאתר את כל ההבדלים הגנטיים בין זני חיטה שונים ולנצל את הידע למטרה זו'.
